שאלה:
שלום. אצל הדתיים לרוב כשאישה בהריון היא לא הולכת לבדיקות שיגרתיות. האם זה נכון? או שאולי צריך לעשות את הבדיקות האלה (הכוונה לאולטרא סאונד). ומה קורה כאשר האישה רוצה לעשות את הבדיקות והבעל לא מרשה בשום אופן?

תשובה:

זה נכון שהנשים החרדיות לא מבצעות את כל הבדיקות. רוב הבדיקות של היום הם כדי לדעת אם לעובר יש סיכון לחלות ח"ו באוטיזם או בכל מיני מחלות גנטיות כאלה ואחרות. קראו המון מקרים שהרופאים ביצעו את אותן הבדיקות לחלק מהנשים ואמרו להן שלפי תוצאות הבדיקות העובר שלהן בוודאות יהיה חולה ואותן הנשים הפילו את העוברים שלהן! היו גם נשים שעברו את הבדיקות והרופאים אמרו שהעובר יוולד עם מחלה מסויימת ואותן הנשים לא הפילו את העוברים ובסופו של דבר העוברים יצאו בריאים בגופם ובנפשם!
הנשים החרדיות לא מבצעות את הבדיקות האלו מפני שהן מאוד מערערות את האמונה בקב"ה.
שמעתי על אישה חרדית אחת שיש לה 4 ילדים בבית והיא בהריון וכשהיא הלכה להיבדק האחות שאלה אותה למה היא לא עושה הפסקת הריון כי קשה לה עם 4 ילדים בבית...
היום הרופאים והאחיות מעודדים להפלות  ולהפסקת הריון ולשימוש באמצעי מניעה.
בינתים הערבים מתרבים ולכל משפחה יש 10 ילדים ואנחנו לאט לאט נמחקים בלי לשים לב...
הבדיקות האלה יכולות להרוס משפחות ולגרום לנשים להכנס לדכאונות וזה הורס גם את הזוגיות בין בני הזוג. כשהאישה שומעת שהולך ליהיות לה ילד חולה ח"ו היא נכנסת לדכאון ולא מתפקדת כראוי.
כשזוג שומע שהולך להיוולד להם ילד חולה ח"ו זה יכול להרוס להם את כל הזוגיות ולהכניס אותם לחששות ופחדים ואז נוצרים מריבות והתקשורת בין בני הזוג הולכת ודועכת... עד שכל המשפחה יכולה לההרס!
נשים חרדיות לא מאפשרות לאף אחד לערער אותן באמונה! הן לא מבצעות את הבדיקות האלו כי הן  מאמינות שהקב"ה ישלח להן ילד בריא!  והן לא נותנות פתח לאף אחד להכניס פחדים למשפחה ולזוגיות.
חוץ מזה שהבדיקות האלה הן לא חובה גם לנשים החילוניות! והבדיקות האלו בד"כ מאוד כואבות!!!
מה עשו פעם בלי בדיקות? איך אנשים היו מאושרים ורגועים? היו חזקים באמונה שהכל יהיה בסדר והכל באמת היה בסדר? כל הטכנולוגיה של היום יכולה להועיל אבל הרבה פעמים היא יכולה גם להזיק...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לרב! אני בת 17 ואני חוזרת בתשובה יש לי חבר כבר שנתיים עוד מלפני שהתחזקתי אז לא הבנתי את המשמעות של שמירת נגיעה וחטאנו נכנסתי להריון ועברתי הפלה עכשיו לאחר שנתיים וחצי יש בנינו מריבות רציניות אז השאלה שלי האם להפרד או שזה הזיווג שלי אחרי כל הנסיונות האלה !? שוב תודה רבה

תשובה:
בראש ובראשונה את חייבת לעשות תיקון להפלה, עשית מעשה שלא ייעשה !!!

בנוגע לשאלה ששאלת:
כשמתחילים קשר שלא בקדושה, הרי שהבסיס של הקשר רעוע , על בסיס רעוע אי אפשר לבנות תשתית לדורות הבאים , בדיוק מאותה סיבה שאי אפשר לבנות בניין על בסיס רעוע וסדוק, הבניין יקרוס ! מה שאני מציע לך לעשות זה לסיים את הלימודים ולעלות למדרשה כדי לזכות לקבל בחור איכותי וירא שמים ולא "חפיפניק" , במקרה שלכם אם כבר נכשלתם והבחור מוכן לקבל על עצמו תשובה גמורה, ראוי שהבחור יתחבר למסגרת של שיעורי תורה או אפילו ייכנס לישיבה, את תעלי למדרשה ובע"ה תהיה לכם חתונה נפלאה ומכובדת, (בתנאי שהבחור מוכן לקבל עליו תשובה)

אבל אם הבחור לא מוכן לקבל עליו תשובה שלימה, הייתי מציע שתעלי למדרשה ותתפללי לה' יתברך שיזכה אותך לבחור איכותי , ירא שמים שלא יעשה לך טובה שהוא שומר שבת, הרבה בנות שעשו טעויות לפני החתונה שילמו על הטעויות מחיר כבד, את כבר שילמת מחיר, אל תחזרי על אותה טעות פעמיים, אני מניח שהבחור שאת יוצאת איתו כרגע לא שומר נגיעה ולכן תציבי לו עובדה, תגידי לו שאם הוא רוצה להיות איתך בקשר, אם הוא רוצה שתמשיכו לצאת, הוא חייב לעשות תשובה שלימה, אם הוא לא מוכן, תתרחקי ממנו כמו שאת מתרחקת מאש ותעלי למדרשה מיד אחרי הלימודים, שם בע"ה תזכי להתקדש ולהיטהר, כך מן השמים יחוסו עליך ותזכי לכפר על החטאים החמורים שעשית בעבר וכשתהיי מוכנה יכירו לך בחור נפלא שיהיה נאמן ותזכי להקים איתו בית כשר בישראל.

צפי בקטע הבא זה יועיל לך מאוד: "משימה בלתי אפשרית2"  אגב, כל הכבוד לך שחזרת בתשובה, שנתיים וחצי של קשר אסור זה דבר לא פשוט, מן הראוי שתעשי תשובה שלימה ומן השמים יסייעו לך להתקדש, בבחינת: "הבא להיטהר מסייעין לו", בשורות טובות צדיקה.

כמו כן אשמח אם תקראי את תגובתי הבאה: "תיקון להפלה" ותדעי מה עליך לעשות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 17 ממשפחה חילונית, באיזור חילוני לגמרי כמעט. התחלתי להתחזק לפני שנה בערך, אני כבר שומר שבת, ציצית עוד דברים, אבל בזמן האחרון אני פשוט מתבייש במצוות ובגלל זה אני לא רוצה לעשות עוד מצוות, לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה או דתי, לא יודע למה אבל אני מתבייש שיחשבו שאני כזה, כל פעם אני מכחיש ואני אומר שאני סך הכל מתחזק, אפילו הרב והאלה בבית כנסת שהרוב מסורתיים אני לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה.

תשובה:

אחי היקר, היות ואתה מגיע ממשפחה חילונית וגר באיזור חילוני לגמרי, סביר מאוד להניח שתתבייש ותרגיש לא נעים, כי אין לך גיבוי, אין לך חברים טובים שיתחזקו איתך, לבד זה ממש קשה להתחזק, 
ברכות (סג:) ותענית (ז.) - "חרב אל הבדים ונואלו" - אמרו חז"ל בדים = בודדים.
אחיתופל מייעץ לדוד המלך: "יחדיו נמתיק סוד" - כמה חשוב ה-"יחדיו" ה-"ביחד"  
תענית (כג.)  אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: "או חברותא או מיתותא"

לכן אח יקר, מה שאני מציע לך לעשות כרגע, כדי לא לאבד את כל מה שזכית להרוויח בכבוד, את כל החשק והאורות שזכית לקבל כשהתחלת להתחזק לפני שנה, זה פשוט לקבוע עיתים לתורה בבית "מול המחשב" לצפות בשיעורי תורה" לקנות חכמה, להבין מה זה להיות יהודי דתי , ללמוד הלכות וגם קצת חסידות ואין לי ספק שאם תדבר עם ה' ותסביר לו שממש קשה לך, שאתה נמצא באיזור שבו כולם אנטי דת, כולם רחוקים, אתה ממש מרגיש בגלות, ה' יתברך יתן לך חכמה וכוחות מעל הטבע להתמודד עם הסיטואציות הלא פשוטות שאתה חווה, אבל אתה צריך להאמין בעצמך, ולא ליפול ולהתייאש, כרגע תמשיך לשדר עסקים כרגיל, אבל בבית בשקט, תעשה קידוש שם שמים, תניח תפילין בבוקר (במידה ויש לך תפילין) תקרא קריאת שמע לפני שאתה עולה לישון , ותמשיך לקבוע עיתים לתורה ולראות שיעורי תורה עד שתהיה שלם עם מה שאתה עושה ויום אחד תשים בגאון כיפה על הראש, כשתרגיש שלם אתה כבר לא תתבייש מאף אחד תאמין לי, בהתחלה אתה קצת חושש, שיחשבו שאתה לא יציב, פעם ככה פעם ככה,  אתה חושש מהתגובות, מהמשפחה , מהחברים , אף אחד לא אוהב שצוחקים עליו, לכן תחשוב שכרגע אתה בתוך "גולם" מתפתח להיות פרפר, רק כשהכנפיים שלך יהיו מספיק יציבות תפרוץ החוץ ותעוף מעלה מעלה אחי, בהצלחה.

צפה בקטעים הבאים ותבין על מה אני מדבר.
1. פרח של ילד חלק א'.
2. פרח של ילד חלק ב'.
3. אני מרגיש שאני לבד.
4. למה קשה לי - תשובה לכל השאלות.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני בת 16 וחצי וכשהייתי קטנה הייתי דתיה וחזרתי בשאלה בחודש האחרון התחלתי לחזור בתשובה לשמור שבת להתפלל את ברכות היום ותהילים.. אך עדין אני מרגישה מאוד רע עם עצמי וכל מה שאני עושה לא הולך לי האם זה בגלל משהו שעשיתי בעבר? שבת שלום ומבורכת.

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה יותר קשה לאדם שהיה דתי מלידה וחזר בשאלה לחזור חזרה, ישנה תחושה גדולה של "בגידה" , "צביעות" , "שקר" , אבל אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , ברגע שתעשי תשובה שלימה , אני מאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר , פשוט תהיי יציבה ואל תתנדנדי , כי גם בעיני החברה זה לא נראה רציני והתגובות המזלזלות מצד החברה עשויות לרסק לך את הבטחון העצמי , חבל.

אמשול לך משל ואני מקווה שאת חכמה ותביני לבד את המסר... 
איך היית מרגישה אם הייתה לך חברה ממש טובה שנתיים וכעבור שנתיים היא פשוט עזבה אותך וביזתה אותך , לעגה לך לפני כל החברות , התעלמה ממך , הכאיבה לך ואפילו סיפרה לחברות נוספות שאת סתם מעצבנת , כעבור חצי שנה או שנה שלימה
של ריחוק ביניכן , לאט לאט היא הבינה שאין חברה טובה יותר ממך , כל החברות האחרות לא מכבדות אותה כמו שאת כיבדת אותה , כל החברות האחרות לא היו נאמנות ומסורות כמו שאת היית , בקיצור רק אחרי זמן רב היא זכתה להבין עד כמה את חסרה לה ועד כמה היית חברה אמיתית שאין לה תחליף. היא החליטה לעשות מעשה.

יום אחד היא פשוט ניגשה אליך לפני כולם ושאלה: "את יכולה לסלוח לי?" , "אני רוצה שנחזור להיות חברות ! " , איך היית מקבלת אותה? האם היית מסכימה ברגע אחד לאפשר לה לחזור? או שהיית נותנת לה להבין שהיא פגעה בך ואי אפשר ברגע אחד לסלוח על השפלה וביזיון של כל כך הרבה ימים וחודשים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , ה' יתברך לא חבר  שלנו , הוא אוהב אותנו בכל מצב ומאפשר לנו להתקרב אליו ולחזור בתשובה בכל מצב , רק שלפעמים הוא פשוט רוצה שנלמד מהטעויות שלנו ונעריך את הדת והדרך הטובה ביותר להעריך באה לידי ביטוי במשפט הבא: "יגעת ומצאת תאמין" , או אם תרצי: "מה שבא בקלות הולך בקלות" , להבדיל אלף אלפי הבדלות , כשלגבר קשה להשיג אשה (כי היא קשה להשגה) הוא מעריך אותה יותר נמשך אליה יותר , היא מאתגרת אותו יותר ואם לאחר תקופה ארוכה של כיבוש הוא הצליח "לכבוש" את לבה , אני מאמין שהוא לא יוותר עליה בקלות , אבל אם ברגע אחד הוא זכה בה והוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לכבוש את לבה.

לסיכום:
א) מה שבא בקלות הולך בקלות - אי אפשר להיות צדיק ברגע אחד.
ב) יגעת ומצאת תאמין - אם אדם רוצה להצליח הוא צריך למסור נפש ולהתייגע.
ג) כשנערה קשה להשגה מעריכים אותה יותר - גם התורה הקדושה קשה להשגה.
ד) כדי לזכות להיות בני תורה , צריך לעבוד על מידת הענווה , זה המפתח לשער.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) חזרתי בשאלה שלוש שנים ואני מפחדת מהעולם הבא שלי.
2) הרב רביד , אני דיי חדש באתר והאתר הזה נראה פשוט מעולה
3) אני שוקלת לעזוב את הדת קשה לי לבד מול כל החברות שמבלות ונהנות

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום , אנחנו זוג מאוד מבוגר ויש לנו בן אחד מתוך 4 ששומר שבת ולא נוסע ולכן הוא לא מגיע אף פעם לביקור רק מצלצל לעיתים איפה כיבוד אב ואם? הבן לא יכול להגיע כי הוא גר רחוק ועובד כל השבוע מהבקר עד הערב. יש לו רכב ממוזג אוטומטי עם כל הנוחיות תענוג ממש איפוא החטא והעוון..

תשובה:
שלום וברכה , אפתח ואברך אתכם שתזכו לאריכות ימים ושנים בע"ה בבריאות ושמחה
. הורים יקרים כתוב בתורה: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו" , מכאן למדו חכמים, שחייב האדם לכבד את הוריו , אך אם יאמרו לו הוריו לחלל את השבת אסור לו לשמוע להם משום שגם הוא וגם הם חייבים בכבוד ה'. אז עם כל הכבוד לעובדה שהבן גר רחוק וכל השבוע הוא עובד מהבוקר עד הערב , אם ההורים שלו חשובים לו ואני בטוח שאתם מאוד חשובים לו , עליו למצוא זמן במהלך השבוע לבקר אתכם גם אם זה אומר שעליו להקריב יום עבודה או לקחת יום חופש לפעמים , אם הוא היה חולה ח"ו , אני בטוח שפתאום הוא כן היה מוצא זמן , אז אני מאחל לו להיות בריא ולמצוא זמן.

בכל אופן , אין קשר בין הרכב הממוזג והנוחות לחילול שבת , גם להדליק אור אסור ואין בזה קושי , זה לא עניין של נח לא נח , זה עניין של אסור או מותר , אסור להפעיל חשמל בשבת כי זה תולדה של אש וכשם שאסור להדליק אש בשבת שנאמר: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" , אסרו חכמים להדליק חשמל , כי חשמל הוא תולדה של אש (כמו אב ובן) והיות ואדם שמחלל שבת , עובר על איסור חמור אני מבין למה הבן שלכם לא מעוניין לנסוע ולהגיע אליכם בשבת , כי הוא מאמין בשכר ועונש והוא מאמין ששבת זה מקור הברכה שלו ועם כל הכבוד שלי אליכם , אין שום היתר שהבן שלכם יחלל שבת , אם הוא מאוד רוצה לבוא אליכם תזמינו אותו כבר מיום שישי ושיחזור במוצ"ש , זה בתנאי שתכבדו אותו ותאפשרו לו לאכול אוכל כשר , בכלים כשרים ולא מוטרפים חלילה, אם אין לכם אוכל כשר וכלים כשרים ואתם לא מפרידים בין בשר לחלב , יכול להיות שאתם אנשים ממש מקסימים אבל עליך להבין שזה קצת יותר מסובך כי אסור לו לאכול אוכל בכלים שלכם , אבל זה לא אומר שאין לזה פתרון , הוא כן יכול להביא כלים מהבית ואוכל מהבית ולאט לאט ללמד אתכם את ההלכות בנושא ואם תהיו מוכנים להקשיב ולקבל אז לא תהיה בעיה.

יש המון הלכות בנושא ואין להתייחס לדברים בצורה גורפת וחד משמעית , אם להורים אין כלים כשרים זה לא אומר שלא הולכים לבקר אותם , כל ילד חייב לבקר את הוריו ולהכיר להם טובה על כל מה שעשו עבורו כל ימי חייהם כחלק מהכרת הטוב שלו אליהם , אבל גם ההורים צריכים להתחשב בבחירה של הבן שלהם ולכבד את רצונו ולכן כדי ששני הצדדים יבינו אחד את השני , חייב שדעת תורה תכוון ותדריך אותם , אחרת במקום שהתורה תקרב בין בן להוריו , התורה עשויה לגרום לבן להתרחק מהוריו כפי שקרה במקרה שלך לצערי , אם תרצו אשוחח עם הבן שלכם בפלאפון ואנסה לעזור לו לפנות זמן כדי להיפגש אתכם , או למצוא פתרון כדי לאפשר לכם לראות אותו ולראות את הנכדים המקסימים שלכם , אני בטוח שאתם אנשים מקסימים ואם בחרתם להתייעץ ולשאול שאלה , זה רק מעיד על הרצון שלכם ללמוד ולהבין , אתם אנשים מכובדים ונפלאים ויהי רצון שתזכו שהבן הדתי שלכם יכבד אתכם לא פחות משאר הבנים והבנות המקסימים שלכם.

לסיכום: אני ממש מצטער שהבן שלכם לא בא לבקר אתכם , זה לא נאה ולא יאה , אבל אני גם מצטער שבגיל כל כך מבוגר עדיין לא זכיתם להבין ערכה של שבת מה הוא , שבת היא מקור הברכה של כל יהודי , ניכר שאתם באמת שואלים מתוך תמימות , ואני בטוח שאם תלמדו , תבינו ששבת זה לא עניין של נוחות , מלאכה זה מלשון מלאך , אנחנו צריכים להידמות למלאכים , עבודה זה מלשון עבדות , עבד , בתורה כתוב: "לא תעשו כל מלאכה" - בקיצור ה' מבקש שבשבת נדמה למלאכים , בשורות טובות.






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד